שום דבר לא הכין את הרב משה ניימן לאשר עמד להתרחש. בעודו עובד שכיר לפני כשבע שנים בפרדס אתרוגים, התרחשה תאונת עבודה מחרידה במהלכה נפגע אחד העובדים. לאחר חקירה משטרתית עבר הדיון למישור האזרחי, ובית המשפט דן בקנסות שיושתו על המעורבים.

על אף היותו של ניימן שכיר בפרדס, הוא היה אחד הנאשמים, כאשר החשש הממשי היה שבית המשפט יטיל עליו לשלם פיצויים מוגדלים לעובד.

המשפט נמשך שנים ארוכות, והשנה פסק הדין צריך היה להינתן.

בצר לו נכנס משה ניימן, כיום מגדל אתרוגים בעצמו, לגאון רבי חיים קניבסקי וביקש להתברך מפיו לקראת המשפט המשמעותי בחייו.

לאחר ששמע את המעשה, נענה הגר"ח קניבסקי ואמר לניימן "אתה רוצה שאני אלווה לך פרוטה". ניימן חייך "הלוואי שהיה זה מדובר על פרוטה".

אולם רבי חיים לא צחק. הוא פשפש בארנקו, הוציא שקל, נתן אותו למגדל האתרוגים ואמר לו "תשלם להם. זה יספיק" והוסיף בחיוך "אם יחזירו לך את זה, אז תחזיר לי, ותאמר להם שלווית את זה".

בני ביתו של הגר"ח אמרו לו שהוא מבקש גם ברכה. ר' חיים בירך בברכת ברכה והצלחה המסורתית והוסיף "שיפטר מהמשוגעים".

לא עברו אלא חודשים מעטים, ובית המשפט פטר את ניימן מכל מעורבות, והוא הגיע להודות לגר"ח ולהחזיר לו את השקל שלווה ממנו, כשהוא נרגש כולו ומספר אודות ה"מופת של רבי חיים".